Loading AI tools
להקה צבאית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
להקת הנח"ל היא הלהקה הצבאית הידועה והמצליחה מבין הלהקות הצבאיות והראשונה שהוקמה בצה"ל. הלהקה, שנחשבת לממשיכת הצ'יזבטרון, בלטה בתרומתה הרבה לזמר העברי בביצוע שירים רבים מפי מיטב היוצרים בארץ, והוציאה מבין שורותיה עשרות זמרים ובדרנים ידועים.
| ערך ללא מקורות | |
| פיקוד | פיקוד הנח"ל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1950–הווה (כ־74 שנים) |
| תוכניות | 33 |
| התוכנית הראשונה | מיריק מסתדרת (1950) |
| תקליטים | 25 |
| להקות משנה | צוות הווי הנח"ל |
  | |
חברי להקת הנח״ל כיום הם: אוראל דהרי זמר, אופק בן מאיר זמרת, מיה עמוסי זמרת, יהלי שטרן מתופף, עילאי סלומון בסיסט, ינון מרון גיטריסט, תומר מלמד גיטריסט.[1]
להקת הנח״ל נחשבת הלהקה המוכרת ביותר מבין הלהקות הצבאיות, כתוצאה מרוב הזמרים המוכרים שיצאו משם.
.jpg)
להקת הנח"ל הוקמה בצה"ל ב-3 בנובמבר 1950 כממשיכת להקת הצ'יזבטרון של הפלמ"ח, מתוך חברי תנועות הנוער וגרעיני הנח"ל ביוזמתו של זאב חבצלת, קצין החינוך הראשון. בין מקימיה נמנו גיורא מנור (כמפקד הלהקה), יוסי בנאי, יונה עטרי, דרורה חבקין, אבא פורמן, גאולה גיל (לבבי), עזריאל פולני, אסתר גרינברג (שבק), זאב הילמן ושמואל שי, שהעלו את תוכניתה הראשונה של הלהקה, "מיריק מסתדרת". מנהלה המוזיקלי היה דובי זלצר, שהלחין ללהקה את שיריה הראשונים. הלהקה הופיעה בפני חיילים, את הקלטותיה הוציאה על תקליטי שדרים לרדיו. בין שירי ההרכב הראשון היו "נאחז בכל משלט" (זאב חבצלת/דובי זלצר), "העיקר הוא להעיז", "פזמון המ"מ" ועוד שהיו חלק מהתוכנית הראשונה. החזרה הגנרלית של הלהקה, שהתקיימה באולם "קולנוע לב רמת השרון" של היום ברמת השרון, כמעט הייתה גם שירת הברבור שלה. על הבמה ניסתה הלהקה להציג קומדיה, שבלשון המעטה לא הצחיקה את קציני המטה שהיו נוכחים באולם. "מה אתם רוצים מהם? התוכנית הראשונה של הצ'יזבטרון הייתה הרבה יותר גרועה!", אמר חיים חפר שנכח גם הוא בהופעה וכך הציל את הלהקה מפירוק. וכך לאחר סיום ההצגות של התוכנית, העלתה הלהקה את התוכנית השנייה "האגדה על המ"כ הרע" ב-1951, ואת התוכנית השלישית, "חוליית בידור" ב-1952, כשבתוכנית זו שרו לראשונה את "יונתי בחגווי הסלע" ו"מעיין גנים" ששרה סולו יונה עטרי במחרוזת של שירים מ"שיר השירים".
באפריל 1953 הועלתה התוכנית הרביעית, "טעות לעולם חוזרת" אותה כתבו גיורא מנור ושבתאי רביב בבימויו של דוד ברגמן. התוכנית הציגה את רעיון הנח"ל דרך עיניו של הדוד מאמריקה, הבא לחפש את אחיינו באחת מהיאחזויות הנח"ל. לצד הצגה זו הייתה גם הצגת משנה על סיפור אהבה בין חייל לחיילת שגילמו יוסי בנאי ויונה עטרי. בתוכנית זו הופיע לראשונה השיר המצליח "הורה היאחזות" לצד שלושה שירים נוספים. באותה שנה לקראת חודש דצמבר עלתה התוכנית החמישית "נח"ל ונחלה". בתוכנית זו הוצגו לראשונה השירים "יא ירח", "המנון הנח"ל" ו"הורה ממטרה", כשהמנון הנח"ל הוקלט לתקליט שדרים לרדיו.
ביוני 1954 עלתה התוכנית השישית של הלהקה, "העיקר שנפגשים" בבימויו של מרדכי ידין. בתוכנית בלט השיר "הורה נתגבר". לתוכנית זו הצטרפו בין היתר חיים טופול, גליה טופול (פינקלשטיין), יאשה כץ, גבי עמרני, עדנה שביט (קדישביץ') וראובן לוי. לתוכנית השביעית שעלתה בנובמבר אותה שנה, "שמור על הגבול" הצטרפו נחמה הנדל, אברהם הפנר, אורי זוהר, יוסף אורג, שושיק שני (שפרונג) ומיכאל (מיקי) בבלי. בתוכנית בלטו השירים למילים של חיים חפר : "תותחים במקום גרביים" ו"הוא לא ידע את שמה" ששר סולו גבי עמרני. המדריך הקולי של הלהקה ב"שמור על הגבול" היה יוסי ואלד, שהלחין ללהקה את ההורה, "זיע זיע לא נזיע" למילים של חיים חפר. עוד הספיקה הלהקה להעלות ב-1955 את התוכנית "בין מגל וחרב" אליה הצטרפו עליזה קאשי ועדי עציון. בתוכנית בלטו השירים "כיתה אלמונית", "שיר ערש נגבי", "המפקד תמיד צודק" ו"בין מגל וחרב".
ב-1956 עלתה התוכנית "מה בוער". משירי התוכנית בלטו "השחרור", "רק לא סייר" של בנות הלהקה, "יא משלטי" שביצעה סולו עליזה קאשי ו"רחל רחל" שהיה סולו של איתמר כהן החבר החדש בלהקה, שגם שר בתוכנית את "סיפורו של כביש". הלהקה המשיכה להופיע עם התוכנית החל מפברואר לאורך כל השנה. עם כיבוש חצי האי סיני בעת מבצע קדש, הגיעו חבריה לסיני. המלחמה עצמה פרצה זמן קצר לאחר שחלק מחברי המחזור השתחררו וזימנו אותם למילואים להופיע לפני היחידות הלוחמות בסיני. באחד הימים בישרו להם שהמלחין משה וילנסקי חיבר שיר חדש. את מילות השיר, כך סיפר וילנסקי, קיבל בבוקרו של היום מיחיאל מוהר, ואחרי הצהריים השיר כבר היה מוכן. הפזמון של השיר ההרואי נחתם במילים: "עוד יסופר על זה היום, אחיי / בשוב העם אל מעמד סיני!". השיר החדש שנקרא "מול הר סיני", הושר בלהקת הנח"ל ב-1956, כחודשיים לאחר שהתוכנית "מה בוער" ירדה. בסוף אותה שנה הקליטה הלהקה 16 שירים שיצאו על שני התקליטים הראשונים של הלהקה, שכללו כמה מהשירים מ"מה בוער" לצד הקלטות מחודשות לשירים מתוך כלל התוכניות הקודמות של להקת הנח"ל, בהם "תותחים במקום גרביים", "הוא לא ידע את שמה", "הורה נתגבר", "המפקד תמיד צודק", "בין מגל וחרב", "הורה היאחזות" ועוד, וגם השיר שיצא זמן קצר לפני הקלטות אלו, "מול הר סיני".
"מול הר סיני" נכלל בתוכנית שעלתה בשנת 1957, "עד מאה ועשרים" שציינה עשר תוכניות של להקת הנח"ל, בה היו השירים החדשים "כרמלית", "עד מאה ועשרים", "כשנגמר מבצע קדש" ("שיר הצ'יזבאטים") ועוד, כשאל הלהקה הצטרפו אריק איינשטיין, רות אטיאס, יוסי פרוסט. איינשטיין קיבל לראשונה סולו בשיר "יא ירח". בתוכנית הבאה שנה לאחר מכן, "צריך לחיות", בלטו השירים "שתים עשרה טון", "פגישה בניכר" ו"בלדה על מעיין וים" ששר סולו איתמר כהן שהיה כבר מבין הוותיקים.
בשנת 1959 הועלו התוכניות "לא לצאת מן הכלים" ו"בדרך כלל", בהן כיכב אריק איינשטיין והשתתפו יהורם גאון, גבי אלדור, עליזה רוזנטל (רוזן), יצחק שאולי, גברי בנאי, ישראל פוליאקוב, חנן גולדבלט, יוסי פרוסט, יורם ארביטר (ארבל) והאקורדיוניסט עמי גלעד. הלהיט הגדול של הלהקה בתוכנית "לא לצאת מהכלים" היה "רוח סתיו" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) בסולו נוסף שקיבל אריק איינשטיין, עם יהורם גאון שקיבל כמה שורות. ובנוסף הופיעו גם השירים "אחד גבוה ושניים קטנים" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי), "חופשה באדום" (עמוס אטינגר/סשה ארגוב), ו"דינה ברזילי" (חיים חפר/סשה ארגוב). במאי הלהקה היה יוסי בנאי והכוריאוגרפית, נעמי פולני. בתוכנית השנייה "בדרך כלל" (התוכנית ה-13) בלטו השירים "ויו יו גם", "שיר החמור", "חולשה של בת" ו"סיירים" הוקלטו לתקליט אריך נגן שנקרא כשם התוכנית. נוסף על זה הקליטה הלהקה את "שיר לבוקר" שהיה במסגרת התוכנית על תקליט שדרים עם סולו של עליזה רוזן.
בין היוצרים שכתבו ללהקה בשנות החמישים אפשר למצוא את משה וילנסקי, חיים חפר, יחיאל מוהר, סשה ארגוב, זאב חבצלת, דידי מנוסי ואפרים קישון. קישון היה זה שהביא ללהקה את "סאלח שבתי", דמות שהייתה מזוהה עם חיים טופול במשך שנים רבות.
ב-1960 העלתה הלהקה את התוכנית "זה נח"ל זה?" שציינה עשר שנים להקמת להקת הנח"ל (להבדיל מהתוכנית "עד מאה עשרים" שציינה עשר תוכניות). חברי ההרכב של התוכנית היו אותם הוותיקים שנשארו מהתוכנית "לא לצאת מהכלים" ומהתוכנית "בדרך כלל". בתוכנית החדשה לא היו שירים חדשים, אלא רק ביצועים מחודשים של חברי ההרכב לחמישה שירים של הלהקה מהתוכניות השונות שלה בשנות ה-50. את התוכנית ביימה נעמי פולני, ובסיומה פולני הקימה שם כמה מחברי הלהקה את הלהקה האזרחית "התרנגולים", שהורכבה גם מיוצאי להקת גייסות השריון ולהקת פיקוד מרכז.
התוכנית "היאחזות בחלל" מ-1961 הועלתה במקביל להופעות "התרנגולים" בתוכניתם הראשונה. התוכנית לא הניבה להיטים, אבל זכור ממנה "שיר השומרות" של בנות הלהקה, וגם "בדרך לניצנה". התוכנית לא הוקלטה על תקליט, אך כמה משיריה הוקלטו לרדיו. שבעה שירים מתוך התוכנית "טיפת הדבש" מ-1962 הוקלטו בעותקים בודדים, והיום הוא נחשב לאחד התקליטים הנדירים ביותר של הלהקות הצבאיות. ממנו הפכו ללהיטים השירים "ענת" (סולן: דודו כהן) ו"פרחים ונערות", לצד "ספינת הקפיטנים", "אחד אדם", "בתחילה בלי מילים", "ציונות! הלא תשאל" ו"על הגל הקל". בין חברי ההרכב בתוכנית זו ניתן למנות את פופיק ארנון, רות דר, אמנון ברנזון ושאולי רוזנטל.
ב-1963 הועלתה התוכנית המצליחה "שמש במדבר". שאת כל שיריה כתבה והלחינה נעמי שמר, מתוכנית זו זכורים שירים רבים, ביניהם "מחבואים", "מחר", "עוד לא אכלנו", "מטרייה בשניים"[2] ו"מחבואים". המדריכה המוזיקלית של הלהקה הייתה אלונה טוראל בעת כשהייתה חיילת בשירות חובה, ומעבד השירים היה אריה לבנון. בין חברי תוכנית זאת ניתן למנות טוביה צפיר, ואקורדיוניסט הלהקה יאיר רוזנבלום.
בתוכנית "בפעם ה-18" (בשנת 1964), אליהם הצטרפו חברי להקה חדשים כאבי קורן (קליינמן) וחנן יובל. בנוסף לצפיר שהמשיך מהתכנית הקודמת. התוכנית לא זכתה להצלחה רבה בקרב הקהל האזרחי, והשיר היחיד הזכור ממנה הוא "חופשה רבע שנתית", אשר היה השיר הראשון שהלחין יאיר רוזנבלום ללהקה. שנה מאוחר יותר הועלתה התוכנית "מהנח"ל באהבה", שהייתה אחת המצליחות ביותר של הלהקה בשנות השישים. בין החיילים החדשים של הלהקה התבלטה שולה חבינסקי (חן), שביצעה את הלהיטים "הוא לא כל כך חכם" (יורם טהרלב/אלונה טוראל) ו"אחד חולמני" יחד עם טוביה צפיר (תרצה אתר/אלונה טוראל). להיטים נוספים שהופיעו בתוכנית היו "סרנדה לעדה" (לאה נאור/משה וילנסקי), "משה משה" (יורם טהרלב/משה וילנסקי) ששר מנחם זילברמן, "ארבע אחרי הצהריים" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום) ו"גוונים" (חיים קינן/יגאל גורדון). השירים "ארבע אחרי הצהריים", "הוא לא כל כך חכם" ו"משה משה" מתוכנית זו היו שלושת השירים הראשונים שכתב יורם טהרלב ללהקות הצבאיות.
יאיר רוזנבלום שהיה אחראי על העיבודים וההדרכה המוזיקלית, דני ליטאי שהיה אחראי על בימוי הפזמונים, ויוסי בנאי, היה אחראי על בימוי המערכונים, העמידו תוכנית חדשה שנקראה "הנח"לאים באים הנח"לאים באים"[3]. הבולטים מחברי הלהקה בתוכנית זאת היו שולה חן, ששי קשת, מוטי פליישר, מנחם זילברמן, ושלום חנוך. מלחמת ששת הימים שהתרחשה באמצע התכנית השפיעה על חלק מהשירים, כאשר השירים "הייתי נער" (דוד עתיד/יאיר רוזנבלום) ו"הנחלאים חוזרים" נכתבו במיוחד על המלחמה. שירים בולטים מהתכנית כללו "אילו ציפורים" (ז'אן ברוסול/ז'אן קלבה. תרגמה לעברית נעמי שמר). "גשם בוא" (תרצה אתר/אלונה טוראל), "ישנן בנות" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "הללויה" (יאיר רוזנבלום) וואלס להגנת הצומח (נעמי שמר). זאת הייתה התוכנית המעידה על חילופי דורות ביוצרים ללהקות, עם דריסת רגל משמעותית ראשונה של יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום אשר כתבו רבים מהלהיטים ללהקות הצבאיות בתוכניות נוספות. סמוך לשחרור רוב חברי המחזור הנוכחי, הקליטה הלהקה את "כל הכבוד לנח"ל", אלבום לכבוד 20 שנה למדינה, שכלל ביצועים חדשים לשיריה לאורך השנים. אחדים מהם שימשו כפסקול לקליפים הראשונים של להקת הנח"ל שצולמו לטלוויזיה. בשנת 1968 חברי תוכנית זאת השתתפו גם בסרט הסברה על פעילות הנח"ל שצולם בצבע[4].
יאיר רוזנבלום ודני ליטאי היו אחראים גם לתוכניתה ה-21 של להקת הנח"ל, "קרנבל בנח"ל" עם שירים שהפכו ללהיטים, עם חברים שחלקם ותיקים וחלקם חדשים בלהקה, ועם במאי מערכונים מיוצאי הלהקה - יהורם גאון. התוכנית הוכנה בזמן שיא של כמה שבועות ספורים, במקום התוכנית הפרוטה והירח שביימה נעמי פולני שנגנזה לאחר הצגת הבכורה בכנס הנח"ל בגני התערוכה. קהל החיילים של אחרי מלחמת ששת הימים לא התחבר למופע שהיה דומה בסגנונו לזה של התרנגולים ופיצץ את ההופעה בצעקות.[5] התוכנית ירדה, ודני ליטאי הוקפץ מחופשה כדי להציל את הלהקה. רבים זוכרים את התוכנית בשם קרנבל בנח"ל, על שם הלהיט הגדול ממנה, אך היו בה להיטים נוספים כמו "שלווה" (אבי קורן/יאיר רוזנבלום), "בשמלה אדומה" (רות ספרוני/יאיר רוזנבלום) ו"החיים היפים" (ירון לונדון/יאיר רוזנבלום). בתוכנית זאת רוזנבלום ויתר על האקורדיון שליווה את הלהקה כמעט שני עשורים, והמשיך את המגמה של ליווי מוזיקלי המורכב מגיטרות חשמליות, גיטרה בס, תופים, ואורגן. של מוזיקת פופ המתחברת יותר למוזיקת הפופ במערב. על חברי הלהקה נמנו גם עמוס טלשיר (מפקד הלהקה), מנחם זילברמן, אופירה גלוסקא ומירי אלוני, שקיבלה לראשונה שורות סולו בשיר "קרנבל בנח"ל" (לאה נאור/יאיר רוזנבלום). בזמן החזרות לתוכנית, המשיכה אופירה גלוסקא, ששירתה קודם לכן בצוות הווי הנח"ל, להופיע במסגרת הצוות עם הלהיטים "חורשת האקליפטוס" (נעמי שמר), "זמר שכזה" (יעקב רוטבליט/נורית הירש) ו"באביב את תשובי חזרה" (שארל אזנבור. למילים עבריות של אבי קורן).
בשנת 1969 הלהקה יצאה בתוכנית "בהיאחזות הנח"ל בסיני". כאשר הכוכבת הראשית של התוכנית הייתה מירי אלוני שצברה ותק מהתוכנית הקודמת, והחליפה את גלוסקא בתור הסולנית הראשית. לצדה היה את עמוס טלשיר מהתכנית הקודמות שהיה מפקד הלהקה, ואליהם הצטרפו מי שעתידים יותר להרכיב את להקות "כוורת": הנגנים של הלהקה דני סנדרסון (גיטרה חשמלית), אלון אולארצ'יק (גיטרה בס), מאיר פניגשטיין (תופים). לצד הזמרים גידי גוב ואפרים שמיר והבנות שהרכיבו את "שוקולד מנטה מסטיק" ירדנה ארזי, לאה לופטין, ורותי הולצמן. השירים המוכרים ביותר מתוכנית זאת הם "שיר לשלום", "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ו"הבן יקיר לי".
במאי 1972 עלתה תוכניתה ה-23 של הלהקה, "הפלנחניק" (צירוף המילים פלמ"ח ונח"ל), הפקה גרנדיוזית במונחי הימים ההם, שהוקדשה למלאת 30 שנה לפלמ"ח. קצין החינוך של הנח"ל, סא"ל זאב פלג, כתב בתכניה:
בני נגרי על ההדרכה המוזיקלית ודני ליטאי על הבימוי והכוריאוגרפיה היו אחראים על "הפלנ"חניק", שהורכבה למעשה משני חלקים. החלק הרציני, שהוקדש לימי הפלמ"ח, וכלל את השירים "בלדה על יצחק שדה" (חיים גורי/יאיר רוזנבלום), "הרעות" (חיים גורי/סשה ארגוב), "הפרוטה והירח" (חיים חפר/עממי), "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי" (נתן אלתרמן/יאיר רוזנבלום) ומחרוזת משירי להקת הפלמ"ח -הצ'יזבטרון. החלק הקליל, שעסק באגדות ילדים בהומור וסאטירה, כלל את השיר "מי היה החולם" (עלי מוהר/יאיר רוזנבלום) וביצוע הומוריסטי לסיפור "שלושת הדובים" בסגנון הגשש החיוור. על חברי הלהקה נמנו שמעון ויצמן (מפקד הלהקה), אפרים שמיר, גידי גוב, ירדנה ארזי, יצחק בן-מלך, ענת מיבר (גוב), יהודה עדר, דורית פנדריך (שדה), ראובן גבירץ, נעמי כפרי, יובל דורי, מוטי מורל, דני פאר, ריבה שכטר, צבי בומס, יצחק (איקה) שדה וחיה פיק. "הפלנ"חניק" הייתה התוכנית הגדולה האחרונה של הלהקה, שחתמה את תקופת הזוהר שלה. התכנית הייתה אמורה לכלול גם את "מסביב למדורה" אך בשל מרד מצד חברי הלהקה (מרד שבהשראתו נכתבו סצנות הסיום בסרט הלהקה), השיר ניתן ללהקת פיקוד מרכז.
מלחמת יום הכיפורים עצרה את הפעילות הסדירה של הלהקה. אל המחזור הטרי של הלהקה הצטרפו משוחררים טריים וותיקים שלה, ביניהם שלישית שוקולד מנטה מסטיק ולהקת כוורת שהרכיבו יחדיו דיוויזיית בידור שהופיעה לאורך המלחמה.
בשנת 1974 הועלתה התוכנית "סיפורה של להקה" (תוכנית 24) בבימויו של ליטאי, שסיפרה את תולדותיה של הלהקה וחגגה חצי יובל להקמת הנח"ל. חברי הלהקה הבולטים היו אסתר אלעד (שמיר), מיכל (מיקי) קם, יהודה עדר, אריק רודיך, ואיתן גדרון. למרות שהיא זכתה להצלחה בקרב קהל החיילים, לא יצאו ממנה שירים שהפכו ללהיטים. והיא מביעה לידי ביטוי את הדעיכה של הלהקה לאחר מלחמת יום הכיפורים[6].
להקת הנח"ל המשיכה להופיע בהרכב מצומצם עד שנת 1978, ולהעלות תוכניות שהתבססו בעיקר על להיטי הלהקה מהעבר. בנוסף נכתבו שירים חדשים, שהוקלטו כסינגלים שלא זכו להצלחה רבה. בין חברי הלהקה באותן שנים ניתן היה למצוא את שלומית הגואל (טריגר), אפי בן ישראל, רחלי חיים, מילי מירן, ענת טופול וחני נחמיאס. שיר שהפך במפתיע ללהיט היה "נח"ל נח"ל" שבוצע בתוכנית "בצל ירוק" מ-1978 ושהוקלט ע"ג סינגל. תוכניות נוספות שהועלו בסמוך פירוק הלהקה היו: "שלושים שנות זמר" (1978), ו"חדש וגם ישן" (1977).
ההופעה האחרונה של להקת הנח"ל התקיימה ב-29 באוקטובר 1978 בבית הצנחן, במסגרת התוכנית "בן-גוריון".
על פי החלטת הרמטכ"ל רפאל איתן, פורקו בשנת 1978 כל הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל. הלהקה חזרה לפעול ב-1985, כשהוחלט בצה"ל להחזיר את הלהקות במתכונת מלאה. היא העלתה את התוכנית "התחדשות", בה בלטו הלהיטים "שרית הספרית" (שמואל צ'יזיק/אריאל זילבר ושמואל צ'יזיק), "התחדשות" (נעמי שמר/יובל דור), "שיר הסלנג" (קובי לוריא) ו"אל הנחל" (יורם טהרלב/נורית הירש). במסגרת שידורי ה"שירותרום" של גלי צה"ל, הקליטה הלהקה עם ירדנה ארזי את השיר "דרישת שלום", שהצליח גם הוא. בין חברי המחזור היו דפנה דקל, פזית נוני, ראובן לביא ואילן ליבוביץ.
תוכניתה הבאה של הלהקה שנקראה "תל אביב אינה מודאגת" מ-1987, הציגה את חבריה החדשים של הלהקה כמו יואב צפיר, אילה אשרוב, אביטל פסטרנק, שי זורניצר ומומי לוי והמשיכה לשחרר להיטים כמו: "שש עשרה שבע עשרה" (אהוד מנור/רמי קלינשטיין) ו"תל אביב אינה מודאגת" (אהוד מנור/מתי כספי). שירי התוכנית הזאת והתוכנית הקודמת, הועלו על גבי תקליטים וזכו להצלחה.
בין התוכניות הבאות שהעלתה הלהקה היו "התחלות" (88') ו"נח"ל 90" (90'). "התחלות" כללה שירים של המחזאי חנוך לוין והלהיט הזכור ממנה הוא השיר "דג מלוח ותה" שביצע יואב צפיר ללחן של קורין אלאל. שנה לאחר מכן, בתוכנית "נח"ל 90", ביצעה הלהקה את "בנייך מרחוק" (מן המקורות/נעמי שמר), שיר השירותרום של אותה שנה. השיר זכה להצלחה ואף הופק לו קליפ, שבחלקו צולם בשדה התעופה, עם העולים החדשים שהגיעו לישראל.
.svg){kind=logo}
להקת הנח"ל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
להקת הנח"ל, באתר Discogs (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
